מה היתרון של עדשות מגע על משקפיים?

בואו נודה על האמת, משקפיים הם בסופו של דבר כלא קטן ומעוצב לעיניים. לא משנה כמה המסגרת דקה או כמה שילמתם עליה למעצב צרפתי עם שם בלתי הוגה, תמיד יש גבול. אתם מביטים הצידה? אתם רואים את הידית. מביטים למטה? אתם רואים את המסגרת. עדשות מגע מבטלות את "אפקט החלון" הזה. מכיוון שהעדשה יושבת ישירות על הקרנית וזזה יחד עם האישון לכל כיוון שבו תבחרו להסתכל, שדה הראייה שלכם נשאר מלא, פתוח ואינסופי. זה ההבדל בין לראות את הנוף דרך חלון של רכבת לבין לעמוד על ראש ההר. אין שטחים מתים, אין טשטוש בצדדים, והמוח לא צריך לעבוד שעות נוספת כדי "להשלים" את מה שהמסגרת מסתירה.

לנצח את האדים, הגשם והלחות

אין רגע משפיל יותר בחייו של ממושקף מאשר הרגע שבו הוא נכנס מחוץ הקפוא לתוך חדר מחומם, או פותח תנור חם כדי לבדוק מה שלום הפיצה. בום. עיוורון מוחלט. מסך לבן של אדים. עדשות מגע חסינות לחלוטין בפני "אפקט המרק" הזה. הן לא מתמלאות אדים כשאתם שותים קפה, הן לא אוספות טיפות גשם שגורמות לכם להרגיש כמו בנהיגה בלי וישרים, והן לא מחליקות במורד האף בקיץ הישראלי הלח והדביק. זוהי חירות אמיתית ממזג האוויר. ביום גשום, אתם יכולים ללכת ברחוב ולראות לאן אתם הולכים, במקום לראות רק כתמים מטושטשים ומרוחים. הניתוק הזה מהתלות בתנאי הסביבה מוריד רמת לחץ תמידית שרוב מרכיבי המשקפיים אפילו לא מודעים שהם סוחבים איתם, עד הרגע שבו הם שמים עדשות בפעם הראשונה.

אי אפשר לעשות עמידת ראש עם משקפיים

כל מי שניסה לעשות ריצה עם משקפיים מיוזעים שמקפצים על האף, או גרוע מזה, ניסה לעשות תנוחת "כלב מביט למטה" ביוגה וגילה שהמשקפיים שלו צנחו למצח, יודע שזה סיוט לוגיסטי. משקפיים ופעילות פיזית הם פשוט אויבים טבעיים. הן נופלות, נשברות, והן מגבילות את התנועה. עם עדשות מגע, הגוף חופשי. אתם יכולים לרוץ, לקפוץ, להזיע ואפילו לחטוף כדור לפנים (לא מומלץ, אבל עדיף בלי זכוכית שבירה שם) בלי לחשוש. הספורט הופך לחוויה משוחררת יותר. מחקרים (וגם סתם שיחות עם ספורטאים) מראים שהביצועים משתפרים כשלא צריך להתעסק כל הזמן בתיקון המשקפיים או לחשוש שהם יעופו. הראייה נשארת יציבה גם כשאתם קופצים בחבל או רוכבים על אופניים בשטח, בלי ההפרעות המכאניות של מסגרת רועדת.

להסיר את החיץ בינך לבין העולם

יש פן פסיכולוגי למשקפיים שקשה להתעלם ממנו. הם מחיצה. הם מסתירים חלק מהפנים, הם לפעמים מסתירים את הגבות (שהן קריטיות להבעות פנים ותקשורת), והם יוצרים סוג של דיסטנס. לעבור לעדשות מגע זה כמו להוריד מסיכה. פתאום יש קשר עין ישיר, נקי ובלתי אמצעי. עבור רבים, וזה לגמרי לגיטימי להודות בזה, זה עניין של ביטחון עצמי. אתם יכולים להתאפר (אם אתן בקטע) והאיפור לא ייעלם מאחורי מסגרת עבה, אתם יכולים להרכיב משקפי שמש אופנתיים רגילים שקניתם בגרושים בשוק ולא משקפי שמש אופטיים שעלו כמו משכנתא. וכן, בואו נהיה כנים להתנשק עם משקפיים זה תמיד הימור מסוכן של התנגשות מסגרות.